וושינגטון וויזרדס (4 – 9) 117 – אורלנדו מג'יק (6 – 8) 109
זה היה הרבה יותר צמוד ממה שניתן ללמוד מהתוצאה הסופית.
במחצית הראשונה הקבוצות החליפו ביניהן את היתרון כאילו הוא היה תפוח אדמה לוהט,
וברבע השלישי זו דווקא הייתה אורלנדו שהייתה הראשונה לעלות ליתרון דו ספרתי (10 נק' הפרש, 5 דקות לסיום הרבע).
ריצה של וושינגטון, לא מעט בזכותו של גרין שעלה מהספסל (18 נק', 4 מ-5 מהשלוש), הפכה פיגור בן 3 נק', 2 דקות לתוך הרבע, ליתרון בן 10 נק', 6 דקות אחר כך.
וול (25 נק', 10 אס') וביל (21 נק', 8 ריב'), היו הקלעים הבולטים בשורות וושינגטון.
רוס (21 נק'), ופורניר (20 נק'), היו קלעי אורלנדו הבולטים במשחק.

מיאמי היט (5 – 8) 114 – פילדלפיה סיקסרס (9 – 6) 124
זה היה מסוג המשחקים בהם למרות היתרון הקטן יחסית (הסיקסרס הובילו בהפרש שנע בין 4 ל-8 נק' במשך רוב מוחלט של המחצית השנייה), ספק גדול בנוגע לזהות המנצחת, לא באמת היה.
5 דקות לסיום ההפרש היה עדיין 4 נק' בלבד, אבל דקות סיום חזקות של ההיט, העלו את ההפרש עד ל-14 נק', וסגרו את הגולל על המשחק.
אמביד בעוד תצוגת MVP שלט על ההתמודדות מול גבוהי ההיט ביד רמה, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 35 נק', 18 ריב' (6 בהתקפה), ו-3 אס'. ווייטסייד + אולניק + אדביו, קלעו ביחד ב-63 דקות משחק 34 נק' (ווייטסייד ואונלניק 13 כ"א), וקטפו 3 ריב' התקפה משותפים בלבד.
לצדו של אמביד בלטו רדיק (25 נק') וקורקמז מהספסל (16 נק') שמילאו בהצלחה את תפקיד ריווח המשחק (6 שלשות משותפות).
דראגיץ' (22 נק', 5 אס') היה הקלע המוביל של ההיט במשחק.

טורונטו ראפטורס (12 – 2) 110 – ניו אורלינס פליקנס (7 – 6) 126
בלילה בו הראפטורס פשוט לא פגעו בכלום, אלו דווקא היו שחקני הקו האחורי של הפליקנס ששלטו במשחק, והביאו לקבוצה האורחת ניצחון חוץ מרשים מול הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה.
2 דקות בתוך הרבע השני, טורונטו איבדו את היתרון במשחק בפעם האחרונה (אחרי רבע ראשון צמוד והפכפך), כאשר הפליקנס משתלטים על המשחק, והופכים יתרון חד ספרתי ברבע השני, ליתרון בן 13 נק', 3 דקות לסיום הרבע השלישי, יתרון אותו הצליחו בקלילות להחזיק, ואף להגדיל, עד לסיומו של המשחק.
השליטה של הפליקנס במשחק הייתה כזו, שהם ניצחו בכל אחד מ-4 הרבעים במשחק.
לאורי, במשחקו הגרוע ביותר השנה, סיים את הלילה עם 4 נק' (אבל גם עם 11 אס'), ו-1 מ-9 מהשדה, כאשר את סל השדה שלו הוא קולע עמוק בזמן הזבל של המשחק, 3 דקות לסיום.
לצדו בלט במשחקו הגרוע, בשוטינג גארד הפותח של הראפטורס, דני גרין. הוא סיים את הלילה עם 3 נק', והשלים לילה "מרשים" של הקו האחורי הפותח של טורונטו –
7 נק', 2 מ-13 מהשדה.
מנגד, הקו האחורי של הפליקנס נתנו את משחקם הטוב ביותר העונה, כאשר הולידיי מסיים לילה מצוין עם 29 נק' (12 מ-19 מהשדה), ו-14 אסיסטים. מור סיים לילה לא פחות מרשים עם 30 נק' משלו (13 מ-18 מהשדה, 3 מ-5 מהשלוש).
רנדל ודייויס היו יעילים כהרגלם (רנדל הפעם כשחקן חמישייה),
כאשר רנדל מסיים את המשחק עם 17 נק', 12 ריב' ו-6 אס',
ודייויס מסיים את המשחק עם 25 נק', 20 ריב' (8 בהתקפה) ו-6 אס'.
סאיקאם (22 נק') וקאוויי (20 נק', 7 מ-20 מהשדה, 1 מ-6 מהשלוש), היו קלעי הראפטורס הבולטים במשחק.

ממפיס גריזליס (7 – 5) 88 – יוטה ג'אז (7 – 6) 96
כדורסל שכאילו נלקח הישר משנות ה-90', שוחק הלילה בממפיס.
המשחק היה צמוד לכל אורכו, כאשר 2 הקבוצות מתקשות לייצר נק', ומסיימות את הלילה עם אחוזים רעים לתפארת (39% מהשדה לג'אז, 41% לממפיס).
רבע אחד התקפי טוב של יוטה, הספיק לה בשביל להשיג ניצחון חוץ חשוב –
את הרבע השלישי הם פתחו בפיגור 40 – 43,
אבל "התפוצצות" של 34 נק' ברבע השלישי, שלחה אותם לרבע האחרון ביתרון בן 5 נק'.
ומי מאיתנו שזוכר את הכדורסל של שנות ה-90', יודע ש-5 נק' הפרש ברבע האחרון, הן כמו 20 הפרש כיום…
אינגלס בליל קליעה לא רע בכלל (19 נק', 6 מ-12 מהשדה, 3 מ-6 מהשלוש), וגובר עם שליטה בצבע (15 נק', 16 ריב', 3 גגות), היו מצטייני יוטה במשחק.
קונלי (24 נק') היה הקלע המוביל של ממפיס הלילה.

שיקגו בולס (4 – 10) 98 – דאלאס מבריקס (5 – 8) 103
התוצאה אולי צמודה, אבל דאלאס, לא באמת היה ספק לגבי ניצחונם הלילה.
הם הובילו במשך 3 הרבעים האחרונים בהפרש של 5 – 15 נק'.
בלילה בו הבולס קולעים רק 39% מזריקותיהם, זה ברור למה זה היה צפוי למדי, שהם לא יצליחו למחוק את ההפרש.
אלו היו שחקני הספסל של דאלאס שהעלו את דאלאס ליתרון בסוף הרבע הראשון, וליתרון דו ספרתי בתחילת הרבע השני, יתרון שכאמור דאלאס לא שמטה עד לבאזר.
בריאה (14 נק', 5 ריב', 5 אס'), פאוול (11 נק'), וקלבר (10 נק'), כולם מהספסל, הם האחראים לניצחון 44 – 26 על ספסל הבולס.
בארנס (23 נק'), היה הקלע המוביל של דאלאס במשחק. דונצ'יץ' סיים ערב בינוני עם 11 נק' (12-3 מהשדה), 6 ריב' ו-3 אס'.
לאבין (26 נק', 8 – 23 מהשדה) היה קלע הבולס הבולט הלילה.

מינסוטה טימברוולבס (5 – 9) 120 – ברוקלין נטס (6 – 8) 113
תוצאת הסיום היא החלק הכי פחות משמעותי במשחק הלילה. לפחות עבור כל מי שהוא לא אוהד מינסוטה.
3.7 שניות לסיומה של המחצית הראשונה, כאשר התוצאה היא 56 – 53 לטובת מינסוטה,
כריס לאברט, בניסיון לחסום שחקן מינסוטה בדרכו לסל, נוחת לא טוב על רגלו, ושובר את קרסלו (שחזור של הפציעה האיומה של הייוורד בשנה שעברה).
לאברט שירד מהפרקט על אלונקה, ונישלח לבית החולים, ככל הנראה סיים את העונה.
את המחצית הראשונה הוא סיים עם 10 נק', 5 ריב', ו-4 אס'.
לאברט (עונה 3 בליגה) הוא ממצטייני ברוקלין עד כה העונה,
כאשר יש לו 19 נק', 3.7 ריב', 4.2 אס', 52.5% אפקטיבי. עצוב.
המשחק עצמו היה צמוד מאוד במשך 3.5 רבעים (נקודה הפרש למינסוטה, 8 דקות לסיום),
ונדרשו דקות התקפיות טובות של טאונס, ש-7 נק' רצופות שלו באמצע הרבע האחרון, נתנו למינסוטה יתרון דו ספרתי. יתרון, אותו ברוקלין כבר לא יכלו למחוק.
טאונס (25 נק', 9 מ-11 מהשדה, 20 ריב', וגם 10 איבודים), טיג (24 נק', 11 אס'), ורוז (23 נק'), היו הקלעים הבולטים של מינסוטה במשחק,
דיאנג'לו ראסל (31 נק', 6 אס') היה הקלע המוביל של הנטס במשחק.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (8 – 5) 118 – פיניקס סאנס (2 – 11) 101
ב-2 מילים:
לא כוחות.
32 – 13 לת'אנדר אחרי הרבע הראשון, הפכו את שאר 3 הרבעים לזמן זבל.
ג'ורג' (32 נק', 8 ריב', 6 אס'), אדאמס (18 נק', 7 ריב', 4 חטיפות), ושרודר (20 נק', 9 אס', 4 חטיפות),
היו פשוט גדולים על בוקר (19 נק', 6 אס'), אייטון (14 נק', 7 ריב', 5 איבודי כדור), וכל מה שהסאנס מכנים "רכז" (כנען עם נקודה אחת, אוקובו עם 2).

סקרמנטו קינגס (8 – 6) 104 – סן אנטוניו ספרס (7 – 5) 99
דווקא במשחק החזרה של גיי, הספרס התקשו יותר מהרגיל (גיי דווקא היה ממצטייני הספרס במשחק, כאשר תרם 14 נק', ו-9 ריב').
ניהול משחק טוב של הגארדים הפותחים של הקינגס (פוקס עם 19 נק' ו-7 אס', הילד עם 14 נק' ו-4 אס'),
לצד תרומה משמעותית של בוגדאנוביץ מהספסל (22 נק') הספיקו לסקרמנוטו בלילה בו 23 נק' ו-8 אס' של דרוזן, לצד 14 נק', ו-18 ריב' של אלדרידג', היו כל מה שהספרס יכלו לתת.

לוס אנג'לס קליפרס (8 – 5) 121 – גולדן סטייט ווריורס (11 – 3) 116
קרי לא שיחק הלילה. גרין, דוראנט, ושאר שחקני גולדן סטייט – כן.
זה הספיק להם בשביל להיות ביתרון במשך בדיוק 0 דקות, 0 שניות, במהלך 48 הדקות.
זה גם הספיק בדיוק בשביל לשלוח את המשחק להארכה, אחרי שלשה של קליי, דקה וחצי לסיום.
זה היה קליי תומפסון (8 נק' רצופות, עד לאותו סל שוויון) שהחזיר את גולדן סטייט למשחק, אחרי שהיו בפיגור דו ספרתי, 5 וחצי דקות לסיום.
זו הייתה שביקה מוחלטת של הקליפרס (הובילו 106 – 95, 5 וחצי דקות לסיום. קלעו 0 נק' נוספות עד לבאזר), שתרמה רבות לחזרתה של גולדן סטייט.
שלשה של איגודאלה, דקה בתוך ההארכה, נתנה לגולדן סטייט יתרון ראשון במשחק.
סל רדף סל, עד שמי ששבר את השוויון זה לו וויליאמס עם סל קלאצ' + עבירה, ואחר כך עם עוד 2 קליעות עונשין, העלה את הקליפרס ליתרון 116 – 113, דקה לסיום.
גמור?
לא אם שואלים את קליי. שלשה גדולה נוספת שלו, ושוב המשחק בשוויון.
הפעם, להבדיל מדקות הסיום של הרבע הרביעי, לקליפרס הייתה תשובה.
לו וויליאמס עם עוד סל קלאצ' (הפעם חדירה לסל שהסתיימה עם ליי אפ), ואחר כך עם עוד 3 קליעות מוצלחות מהעונשין, העלה את הקליפרס ליתרון 121 – 116, 13 שניות לסיום.
מהבור הזה, הפעם גולדן סטייט לא הצליחו לצאת,
והקליפרס סיימו לילה מתוח עם ניצחון מפתיע.
לו וויליאמס, שעד להארכה נתן משחק מזעזע של 3 מ-16 מהשדה, סיים את המשחק כקלע המוביל של הקליפרס עם 25 נק' (10 נק' בהארכה. כולל 2 מ-2 מהשדה, 6 מ-6 מהעונשין), ו-6 אסיסטים.
לצדו בלטו הראל מהספסל (23 נק', 8 ריב', 4 גגות), והרוקי המבטיח, שי גילגוס אלכסנדר, שסיים את הלילה עם 18 נק', 8 מ-11 מהשדה.
דוראנט (33 נק', 11 ריב', 10 אס'. סיים את המשחק עם 6 עבירות) וקליי (31 נק'), היו מצטייני גולדן סטייט במשחק.